נושא ייצוג הנשים תפס מקום חשוב בדיונים של חד"ש על אודות ההערכות לבחירות הקרובות, ולא במקרה. פעילות חד"ש, רובן ככולן, פעילות בארגוני נשים, בתנועות שלום של נשים, בארגונים לסיוע לקורבנות אלימות וניצול מיני, ויש ביניהן העומדות בראש ארגוני נשים.

פעילות פמיניסטית זו, המאפיינת את הנשים הפעילות בחד"ש, מחדדת אצלן את התובנה, כי כאשר חלה הדרדרות מדינית וחברתית, הנשים משלמות מחיר כבד במיוחד. הקיצוצים בקיצבות הביטוח הלאומי פגעו באופן קשה במיוחד בנשים העובדות תמורת שכר נמוך, בנשים מובטלות, בנשים העומדות בראש משפחות חד-הוריות, ובנשים הנאלצות להתקיים על הגימלה להבטחת הכנסה. "תוכנית ויסקונסין" על כל עיוותיה מופעלת בעיקר לגבי נשים. לכך יש להוסיף את התוצאות הקשות דווקא לגבי נשים הנובעות מהאלימות מתפשטת בחברה הישראלית, ואשר כרוכה באופן הדוק באלימות המאפיינת את כמעט ארבעים שנותיו של הכיבוש הישראלי של השטחי הפלסטיניים.

כאשר התכנסה מועצת חד"ש לבחירת המועמדים לרשימה לכנסת, התברר, כי המודעות הגבוהה והדיונים הרבים הובילו להתמודדות נשים על מקומות ריאליים. חידוש מרענן הייתה התמודדותה של עו"ד תגריד שבייטה על המקום הראשון ברשימה וזכייתה בשליש מהקולות של חברי המועצה. מנאל שלבי, שהתמודדה במקום הרביעי, קיבלה את תמיכתם של 40% מהבוחרים. נכון, התוצאות אלה לא הספיקו, כדי שאשה תבחר כמועמדת באחד מארבעת המקומות הראשונים ברשימת חד"ש, אך הן היו חשובות בהצביען על תמיכה משמעותית בייצוג נשים בקרב הצירים.

המערכה לייצוג נשים היא מרכיב מהותי במאבק נגד מנגנוני הדיכוי השונים - המעמדיים, הלאומיים, העדתיים והמיגדריים, הפועלים בחברה הישראלית. מבלי לשלול את הזכות של ערבים, נשים, מזרחים ואחרים להתארגן ולהאבק על בסיס נפרד, הצלחת כל מערכה נפרדת כזאת מותנית, בסופו-של-דבר, בהתחברות הפוליטית והמעשית שלה עם המערכות האחרות. נשים לא ישיגו שוויון בחברה גזענית וערבים לא ייחלצו מעוני ואפליה בחברה הנשלטת בידי תאגידים קפיטליסטיים. אך התחברות כזאת יכולה להתרחש רק במיסגרת פוליטית שהיא במהותה ובפעילותה יהודית-ערבית; במיסגרת לה שותפים נשים וגברים; במיסגרת המבוססת על עקרונות של צדק חברתי, צדק חלוקתי וצדק סביבתי; במיסגרת המוקיעה כל ניצול, כל דיכוי וכל שלילת זכויות ואפליה, דוגמת חד"ש.

הניסיון כבר לימד, כי עם כל החשיבות לעצם ייצוג נשים, לא כל אשה הנבחרת לכנסת תורמת בפועל למערכה הפמיניסטית לשחרור האשה. מי שמקדמת, למשל, הפרטה בחינוך או בבריאות, פוגעת קשות בנשים גם כעובדות באותם שירותים וגם כצרכניות שלהם. מי שתומכת בחוק המונע מנשים פלסטיניות לחיות עם בני זוגן בישראל פוגע בנשים כנושאות זכויות אדם ומזין את הגזענות.

לפמיניזם יש פוטנציאל משחרר, כאשר הוא מחובר ומקושר למערכות חברתיות אחרות וכאשר הוא מקדם נשים לעמדות מובילות בפוליטיקה ובמפלגות, אשר מתייצבות נגד ניצול כלכלי ודיכוי תרבותי והחותרות לממש לגבי נשים את מכלול זכויות האדם.