"תאמינו לי שלו הייתי מאמין שעלה ירוק יעברו את אחוז החסימה (תשימו כבר מישהו כריזמטי בראש, אנשים ראויים ואפורים כמו בועז וכטר אפשר להציב במקום השני) הייתי שוקל בכובד ראש ובמחשבה צלולה לשלשל את פתקם לקלפי. חשבתי לשים מרצ, ממש כפי שעשיתי בארבע או חמש המערכות האחרונות, אבל אחרי שנזכרתי שיוסי האליל כבר לא שם, ושרן כהן צעק עליי באיזה עימות טלוויזיוני שמרצ לא זקוקה לבוחרים כמוני כי אני מייצג את זכויות האזרח של יגאל עמיר, החלטתי לוותר על הרעיון, כי רן כהן הוא איש נורא חכם, הוא הרי חבר כנסת ואפילו היה מח"ט בצבא ההגנה לישראל. מעניין אם הוא מכיר את אל"מ בדימוס חגי לוי ואם יצא להם פעם לירות ולבכות יחד. י' המכביסטית, היא ולא אחרת, שכנעה אותי סופית להיות שמאלני מניאק ולהצביע חד"ש. 'תקרא את המצע שלהם' היא אמרה. אז נכנסתי לאינטרנט, קראתי, והבנתי סוף סוף מדוע הצביעה שלי יחימוביץ' חד"ש בפעמים האחרונות, ודרך אגב, לא הייתי שם את כל כספי על האפשרות שזה לא יקרה גם הפעם. חזרה לגבולות ה- 4 ביוני 1967, הקמת שתי מדינות המכירות זו בזו, דאגה אבסולוטית (ולא קריצות וחוכמות) לאדם העובד ולאו דווקא לזה העובד בחברה החשמל. כן, גם השמאל הוא קצת גזעני, ורבים ממצביעי מרצ מעדיפים כנראה לבחור במפלגה של יוסי ביילין, כי בכל זאת יוסי ולא מוחמד ואין לו באמת אימא ערבייה. אז אנחנו נשים הפעם חד"ש. מפלגת שבניגוד למרצ מעמידה בראשה אזרחים ערביים שלא כיהנו כמח"טים. קטונתי מלהשיא עצות בנוגע לבחירתכם, אבל טובה קטנה אתם חייבים לעשות לי. לפני שאתם מחליטים, הכנסו לאתר של חד"ש ותחשבו עוד פעם. חשוב שדב חנין יהיה בכנסת".