בראיון ל-YNET פרש מזכ"ל עלה ירוק, אוהד שם-טוב את משנתה הכלכלית של תנועתו: "אנחנו דוגלים בשוק חופשי ולא חושבים במונחים של פרץ. נפעל נגד ועדי עובדים כמו חברת חשמל. צריך שתהיה תחרות".

פסקה זו מופיעה בראיון שופע כוונות טובות והצהרות חיוביות המפוזרות ביד רחבה לכל אורכו. לכאורה, מצטיירת "עלה ירוק" כמפלגה מתקדמת. אולם פסקה זו, חושפת לרגע את מה שמסתתר מעבר לחזות הליברלית והסובלנית.

שם טוב אומר "שוק חופשי", אך מהו באמת אותו שוק חופשי? מי יזכה לחופש וממי החופש יילקח?

מושג השוק החופשי שייך ללקסיקון הקפיטליסטי, החופש הוא החופש של בעלי הממון שיכולים להמשיך ולהרוויח מבלי שיוגבלו על ידי המדינה בחוקים שיחייבו אותם למשל, לשלם שכר הוגן לעובדים או לא להפקיע את מחירי הסחורות. גם התחרות לה מייחל שם טוב איננה בין עובדי המשחטה של "עוף טוב" לבין התופרות במתפרות בגליל. התחרות היא, בין בעלי המפעלים. רצונם של בעלי המפעלים לנצח בתחרות ולמכור יותר, יגרום להם לחפש להוזיל את מוצריהם לא באמצעות צמצום הרווחים של עצמם אלא דרך הורדת שכר לעובדים והעברת מפעלים למדינות בהן זכויות העובדים אינן מעוגנות בחוק כלל.

שמאל פירושו בחירה מובהקת בצידם של העובדים כולם. אותם וועדי עובדים מושמצים הם אלה שבזכותם עדיין נשמרות איזשהן זכויות עובדים. ההסתה נגדם, כחלק מהמבנה הקפיטליסטי הקיים בישראל, משרתת למעשה את אלה הרוצים לחסל מוקד כוח זה בכדי לסיים את תהליך הבידוד של העובדים והחלשתם.

האיגודים המקצועיים של העובדים, הם מההישגים הגדולים של מאבקי העובדים במאות ה-19 וה-20 והם נקנו בדם רב. מי שמצטרף לניסיון להרוס את אותם ההישגים, תורם במו ידיו להפיכת העובדים כולם ל"עובדים זרים" בארצם.

רק לאחרונה ראינו כיצד הסולידריות האיגוד מקצועית הביאה את הוועדים הגדולים להשבית את המשק במחאה על הניסיון לפטר עשרות אלפי מורים כחלק מתוכנית דברת. ברור לכל שהמורים לבדם לא היו יכולים לעצור תהליך זה.

אין כל טעם לצאת בסיסמאות התומכות בשיווין והמגנות את היחס לעובדים הזרים ובו בזמן להצטרף לאלה הרוצים לרסק את חומת ההגנה של כל העובדים בישראל.

למרבית הצער, החיבור בין פרץ לברוורמן הרחיק את מפלגת העבודה מהשמאל. ברוורמן, הרואה את עצמו מזוהה עם טוני בלייר, מעיד על עצמו כמי שגרם לפרץ, "לקפל את הדגל האדום".

התוצאה היא, אם כן, שכיום אין אף מפלגה למעט חד"ש המציבה את עצמה באופן חד משמעי לצד העובדים וזכויותיהם. לא מעט אנשים מתקשים לראות בחד"ש את ביתם הפוליטי אולם מי שזכויות העובדים ומעמדם מהווים את לב תפיסתו הפוליטית, יימצא את עצמו תומך, אולי אף בלית ברירה, בה.